מנדלה היא ציור עגול שנבנה סביב נקודה אחת במרכז,
ומתרחב ממנה החוצה בדוגמה סימטרית.
ואם ציירת פעם מנדלה, את יודעת: ברגע שאת
מתמקדת בה, משהו בפנים נרגע.
אני אלה ברקת בן ארי, המורה הראשונה בישראל למנדלות
מנוקדות, מפתחת שיטת "נקודות בקלות".
כבר 11 שנים שאני מציירת מנדלות
ומלמדת נשים לצייר אותן.
ואני רוצה לשתף אותך במה שלמדתי בכל השנים האלה.
גם מה זו מנדלה, וגם למה הזמן הקטן הזה
מול העיגול הצבעוני יכול להפוך
לאי של שקט בתוך היום שלך.
מה תלמדי במאמר הזה?
המילה מנדלה מגיעה מסנסקריט, ופירושה עיגול.
כל מנדלה מתחילה בנקודה אחת במרכז, וסביבה
נבנות שורות, שורה אחרי שורה.
כל שורה חוזרת על אותה דוגמה סביב העיגול, ולכן המנדלה
יוצאת סימטרית והרמונית, ונעימה מאוד לעין.
ויש משהו כמעט קסום ברגע הזה, כשאת רואה איך מנקודה
אחת פשוטה נולדת יצירה מרהיבה.
מנדלות לצביעה הן דפים עם ציור מוכן של מנדלה,
שצובעים בצבעים, בטושים או בעפרונות.
ואם את מחפשת פעילות משותפת עם הילדים והנכדים,
כתבתי על יצירה לחנוכה לילדים.
הכנתי עבורך דפי צביעה למנדלות מנוקדות
להורדה חינם, להדפסה בבית.
מנדלות מנוקדות נבנות כולן מנקודות של צבע.
זו הטכניקה שאני מלמדת, וכתבתי עליה
מאמר שלם: מנדלות מנוקדות.
ואת המנדלה את יכולה לצייר כמעט על כל משטח: על דף,
על קנבס, על ציור על אבנים, על ציור על זכוכית,
ועל ציור על קרמיקה.
את בטח מכירה את זה.
כל דבר קטן מעצבן אותך, המחשבות רצות בלי שליטה,
ומספיק שמישהו יבקש ממך עוד בקשה אחת קטנה, ואת
מרגישה שעוד רגע יוצא לך עשן מהאוזניים.
אני מכירה את המקום הזה טוב, הייתי שם.
ואגיד לך בכנות, גם היום אני
מגיעה אליו לפעמים.
החיים האינטנסיביים שלנו כמעט לא מאפשרים לאף
אחת מאיתנו לברוח ממנו לגמרי.
אבל יש לי כלי, והוא עובד.
מה קורה כשאת מנסה לשבת בשקט?
בדרך כלל המחשבות צפות
ומציפות אותך בעומס.
זו הסיבה שלהרבה נשים כל כך קשה להיכנס למדיטציה.
וכאן בדיוק נכנסת המנדלה.
אני יושבת ליד השולחן, מדליקה נר ושמה מוזיקה נעימה.
מוציאה את הצבעים ואת היצירה שמחכה לי,
ועושה אפילו רק שורה אחת של נקודות.
יש משהו ביצירה שחוזרת על עצמה,
שהופך אותה למדיטציה בתנועה.
מדיטציה שעוקפת את הנטייה
של הראש להשתולל במחשבות.
כשאת מציירת מנדלה, תשומת הלב שלך עוברת לכל נקודה
ונקודה, וההתמקדות הזו עושה שקט.
בהתחלה הגוף נרגע.
פתאום את לוקחת נשימה עמוקה, ואחרי כמה
דקות גם המחשבות נרגעות.
אני גיליתי את זה בתקופה הכי מורכבת ומאתגרת בחיים שלי.
המחשבות לא הפסיקו, הגוף היה בסטרס, העבר
כאב והעתיד היה מלא חוסר ודאות.
ניסיתי הכל: ספורט, הליכות בטבע, שיחות, מדיטציה.
אבל דווקא בשקט של המדיטציה,
הרעש בפנים רק התגבר.
ואז "במקרה" נתקלתי בסרטון של מנדלות
מנוקדות של אמנית מאוסטרליה.
וברגע שאני בעצמי ניקדתי את הנקודה
הראשונה, משהו בי נרגע.
כאילו חזרתי הביתה.
מתוך היצירה, המחשבות התחילו להרפות והנשימה חזרה.
ובמקום הרעש הגיעה שלווה עמוקה, כזו שנשארת
גם הרבה אחרי שהצבעים מתייבשים.
במקום הרגל של מדיטציה, שאף פעם לא הצלחתי להתמיד בו,
יצרתי לעצמי הרגל חדש: עשר דקות ביום, להמשיך מנדלה.
הרבה פעמים אנחנו חושבות שכדי לנוח צריך משהו גדול.
חופש מהעבודה, חופשה, סוף שבוע שלם רק לעצמנו.
אבל זה לא חייב לקחת הרבה זמן.
גם עשר דקות של שקט אמיתי, עם הכלי שמתאים לך,
יכולות לעשות הבדל גדול.
שורה אחת ודי.
ויש עוד משהו שגיליתי: ברגע שהגוף טועם את עשר הדקות
האלה, הוא פשוט לא רוצה להפסיק.
תשימי לב לרגעים הקטנים של היום.
רגע אחד של שקט, והיד כבר נשלחת לנייד.
זה נראה תמים, כולם עושים את זה.
אבל במקום להיות בשקט, אנחנו ממלאות את הראש ברעש של אחרים.
בעולם מלא גירויים, שקט לא מגיע מעצמו.
את צריכה לייצר אותו, אי קטן
של שקט, בכוונה תחילה.
לפעמים נדמה לנו שאין לנו זמן ליצור,
אבל האמת היא שאין לנו זמן לא ליצור.
את מכירה את ההרגשה הזו?
מבקשים ממך משהו, ועוד משהו, ועוד משהו.
וקשה לך להגיד לא, וקשה לך
לשים את עצמך במרכז.
בסוף היום כולם קיבלו את מה שהם צריכים,
ואת נשארת בלי טיפה של כוחות לעצמך.
יש קול פנימי שיודע שאת חייבת להיטען.
קודם כל בשבילך, וגם כדי שיהיה לך מה לתת.
ויש משהו כל כך מרגיע באפשרות לעצור רגע הכל.
לעצור את כל ה"אני צריכה", "אני מוכרחת", "מצפים ממני",
ולעשות משהו שהוא רק בשבילך.
תדמייני שאת חוזרת הביתה ומתיישבת בפינת היצירה הקטנה שלך.
נקודה אחרי נקודה, הזמן מאט, הגוף נרגע וכל הרעשים משתתקים.
זה זמן מקודש, רק שלך עם עצמך.
ובסופו את מחזיקה יצירה שיצרת במו ידייך.
הרבה נשים מגיעות אליי ואומרות לי בדיוק את אותם משפטים:
"אין לי כישרון", "יש לי שתי ידיים שמאליות",
"בחיים לא חשבתי שאהיה אמנית".
הן תמיד הרגישו משיכה לאמנות, את הדגדוג
היצירתי הזה בפנים.
אבל פחדו.
פחדו שזה מורכב מדי, פחדו "לקלקל", פחדו לגלות שאין להן את זה.
ומתוך הניסיון שלי, אני יכולה להגיד לך בביטחון: אם תמיד
הייתה בך משיכה לאמנות וליצירה, יש בך יכולות יצירתיות.
יכול להיות שפשוט עוד לא מצאת את הטכניקה שמתאימה לך.
ציור מנדלות מנוקדות נותן כרטיס כניסה לעולם היצירה.
הוא פשוט, נגיש ולא מאיים.
שלב אחרי שלב, נקודה אחרי נקודה, נבנה ביטחון,
ומתוך הביטחון נבנית מסוגלות.
ואין תחליף לרגע שבו את מסתכלת על יצירה שיצרת במו
ידייך, לפעמים אחרי מחסומים של עשרות שנים.
ואז חברה או בן משפחה עוצרים, מסתכלים,
ואומרים: "וואו, את עשית את זה?!"
זה כמו ילדה קטנה שמגישה ציור להורים שלה,
והם מסתכלים עליה בעיניים נוצצות.
הילדה הפנימית, זו שחיכתה שנים
שיגידו לה "איזה יופי",
סוף סוף מקבלת הכרה.
את לא צריכה כישרון מיוחד, ולא צריכה ניסיון באמנות.
השיטה שפיתחתי, "נקודות בקלות", בנויה בהדרגה,
צעד אחרי צעד, מרמת מתחילות ועד רמת מתקדמות.
החומרים פשוטים וזמינים.
אין פה משהו יקר שיכול "ללכת לפח", ואין "מה יקרה אם אכשל".
וכל מנדלה מתחילה בנקודה אחת.
כתבתי על זה מאמר: הנקודה הראשונה במנדלה.
ציור עגול שנבנה סביב נקודה אחת במרכז, בשורות שחוזרות
על אותה דוגמה סביב העיגול.
המילה מגיעה מסנסקריט, ופירושה עיגול.
מנדלה לצביעה היא דף עם ציור מוכן שצובעים.
מנדלה מנוקדת את יוצרת בעצמך מנקודות
של צבע, נקודה אחרי נקודה.
כי הפעולה חוזרת על עצמה, ותשומת הלב עוברת לכל נקודה ונקודה.
זו מדיטציה בתנועה: קודם הגוף נרגע, ואחר כך גם המחשבות.
אם קשה לך להיכנס למדיטציה, כי בשקט המחשבות
רק מתגברות, את לא לבד.
גם לי זה קרה.
כשאת מציירת מנדלה, הידיים שלך עסוקות והעיניים מתמקדות
בנקודה, וזה כבר הרבה יותר קל.
לא.
את יכולה להתחיל בלי שום ניסיון, ולהתקדם צעד אחרי צעד.
את יכולה לצייר גם עשר דקות ביום, שורה אחת בכל פעם,
ולהמשיך מאיפה שהפסקת.
המנדלה לא צריכה להיות מושלמת.
היא צריכה להיות שלך, רגע של
שקט, נקודה אחרי נקודה.
לבחור בעצמך, גם לעשר דקות ביום.
את ראויה לזה.
אם עוד לא ציירת מנדלה, אני מזמינה אותך לסדנת "נקודותרפיה".
זו סדנת זום חינמית שבה נצייר יחד מנדלה ראשונה, עם
חומרים שיש לך בבית, בלי ניסיון ובלי כישרון מיוחד.
באהבה,
אלה
לקבלת סרטון ליצירת מנדלה מנוקדת יפהפייה עם חומרים פשוטים שכבר יש לך בבית מלאי פרטים כאן
מפתחת שיטת "נקודות בקלות"
