יש משהו כמעט קסום בלראות סדר.
צבע ליד צבע.
נקודה ליד נקודה.
סימטריה. הרמוניה.
אסתטיקה שעושה טוב
בעיניים – וטוב בלב.
במנדלות מנוקדות,
כבר מהרגע שבוחרים
צבעים – משהו נרגע.
ואז היד מתחילה לנקד:
שורה אחרי שורה, בקצב נעים,
במבנה מסודר וברור.
בלי לחץ.
בלי “אני לא טובה בזה”.
פשוט להיות בתוך הפעולה.
וברגע הזה קורה משהו עמוק:
המוח שקט יותר.
הנשימה עמוקה יותר.
והנשמה?
היא נחה.
כיף להסתכל על היצירה המוגמרת.
כיף אפילו יותר להרגיש את השלווה
שהיא משאירה אחריה.
כי זו לא רק יצירה – זו נקודותרפיה.



